דלג לתוכן
ISO Coins
English

מיסוי קריפטו בישראל - המדריך המלא

איך רשות המסים מתייחסת לקריפטו: רווח הון, מס יסף, אירועי מס, עלות, טפסים ומועדים, בנקים ותיעוד.

19 דקות קריאהעודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2026

נכון לזמן הכתיבה, אין בישראל חוק מס ייעודי לקריפטו. במקום זה, המיסוי בנוי מארבע שכבות: פקודת מס הכנסה, חוזר מקצועי של רשות המסים משנת 2018, פסק דין אחד של בית המשפט המחוזי משנת 2019, וסדרה של נהלים מנהליים שמטפלים בבעיה המעשית הקשה ביותר - איך להעביר את הכסף ואת המס לבנק ישראלי. הצעת חוק ממשלתית מינואר 2026 אמורה לכתוב את הכללים העיקריים לתוך הפקודה עצמה, אבל בזמן הכתיבה היא עדיין הצעת חוק. [1][7][8][9]

המדריך משתמש במונחים שתפגשו בטפסים ובפגישות עם רואה חשבון: רווח הון (capital gain), מס יסף (surtax), דוח שנתי (annual return), מקדמה (advance payment), עלות או מחיר מקורי (cost basis), שווי או תמורה (value, consideration).

סיווג

נקודת המוצא היא חוזר מס הכנסה 05/2018, "מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואליים')", מיום 17 בינואר 2018. העמדה המרכזית של החוזר היא ש (coin) כמו ביטקוין אינו "מטבע" ואינו "מטבע חוץ" במובן של הפקודה. המונחים האלה לא מוגדרים בפקודה, ולכן רשות המסים שואלת את ההגדרות מחוק בנק ישראל, שלפיו "מטבע" הוא השקל החדש ו"מטבע חוץ" הוא שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינה זרה. יחידה דיגיטלית מבוזרת אינה אף אחד מהשניים. [1]

מאחר שהוא אינו מטבע, רשות המסים רואה בו "נכס" לפי סעיף 88 לפקודה, שמכסה "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות". לפי החוזר, אמצעי תשלום מבוזר הוא רכושו של מי שמחזיק בו ולכן נכנס להגדרה. מכירה של נכס כזה היא אירוע הוני לפי חלק ה' לפקודה וחייבת ב בשיעורים שבסעיף 91. [1][7]

החוזר מוסיף שתי הסתייגויות חשובות. ראשית, אם פעילות הקריפטו של אדם מגיעה לכדי עסק, ההכנסה מסווגת כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) וממוסה בשיעורי המס השולי של יחיד לפי סעיף 121 או בשיעור מס החברות לפי סעיף 126. השאלה אם הפעילות היא עסק נבחנת לפי מבחני העסק שנקבעו בפסיקה, ולא לפי מספר קבוע של עסקאות; החוזר אינו מפרט קריטריונים ייעודיים לקריפטו. שנית, מטבעות שהתקבלו בכרייה (mining) נחשבים תמיד להכנסה מעסק. [1]

פסק דין קופל משנת 2019 אישר את עמדת רשות המסים בבית המשפט. בע"מ 11503-05-16 קופל נ' פקיד שומה רחובות, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ד"ר שמואל בורנשטין) דחה ערעור של נישום שקנה ביטקוין ב-2011, מכר ב-2013 ברווח של כ-8.3 מיליון ש"ח וטען שהרווח הוא הפרשי שער פטורים לפי סעיף 9(13). בית המשפט קבע שביטקוין הוא נכס ולא מטבע, בין היתר מכיוון שהנישום לא הוכיח שהוא ממלא אף אחד מהתפקידים המקובלים של כסף (אמצעי חליפין, שמירת ערך ויחידת מידה), ודחה גם את הטענות החלופיות שביטקוין הוא נייר ערך צמוד או שהרווח הוא הפרשי שער. על הנישום הוטלו הוצאות של 30,000 ש"ח. [9][10][11] לא הצלחנו לאמת, נכון לזמן הכתיבה, אם קיימת הכרעה של בית המשפט העליון לגופו של עניין; הצעת החוק הממשלתית מינואר 2026 עדיין מצטטת את פסק הדין המחוזי כתקדים המחייב. [8]

הצעת החוק היא השכבה הבאה. ב-19 בינואר 2026 פרסמה הממשלה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285) (נכס דיגיטלי), התשפ"ו-2026. ההצעה תוסיף לסעיף 88 הגדרה של "נכס דיגיטלי": ייצוג דיגיטלי של ערך או של זכות, שניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי ומשתמש בטכנולוגיית רשומות מבוזרות, למעט הילך חוקי בישראל, מטבע חוץ וניירות ערך. היא תגדיר "מטבע חוץ" בסעיף 1 כך שרק שטרות, מעות או ייצוג דיגיטלי שלהם שהוציאה רשות מוניטרית של מדינה ייחשבו למטבע חוץ, וכך תסגור את טענת סעיף 9(13) גם אם מדינה זרה תאמץ נכס קריפטו כהילך חוקי. היא תוסיף גם כללי מקור בסעיף 89(ב): רווח מנכס דיגיטלי ייחשב כרווח שהופק בישראל אם, בין היתר, המוכר היה תושב ישראל במועד הרכישה. דברי ההסבר אומרים שהמטרה היא להבהיר שנכס דיגיטלי הוא נכס הוני שמכירתו חייבת במס רווח הון, ושפעילות בהיקף של עסק נשארת הכנסה פירותית. [8][31] נכון לזמן הכתיבה זו הצעת חוק תלויה ועומדת, לא חוק. ההצעה פורסמה ברשומות (הצעות חוק הממשלה 1925). חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, שפורסם בספר החוקים ב-31 במרץ 2026, חוקק את תיקונים 286 עד 288 לפקודה ואינו כולל את הוראות הנכס הדיגיטלי, ולא מצאנו תיעוד לכך שהצעת חוק 285 עצמה התקבלה, נכון לזמן הכתיבה. [34][35] טיוטות מוקדמות של אותו רעיון פורסמו כתזכיר חוק בנובמבר 2024. [25][26][27]

לעניין מע"מ החוזר מגיע למסקנה מקבילה: אמצעי תשלום מבוזר הוא נכס בלתי מוחשי לצורכי חוק מע"מ, לא מטבע ולא נייר ערך. משקיע שפעילותו אינה עסק אינו חייב במע"מ על מכירות. מי שפעילותו בעלת מאפיינים עסקיים יירשם כ"מוסד כספי" לצורכי מע"מ, וכורה יירשם כ"עוסק". עוסק שפשוט מקבל קריפטו כתשלום עבור מוצרים או שירותים מחייב במע"מ את המוצרים או השירותים כרגיל, והשינוי המאוחר בערך המטבעות שקיבל אינו חייב במע"מ, אלא אם פעילות הקריפטו עצמה הופכת לעסק. [1]

שיעורי המס ומס יסף

ליחיד שפעילותו אינה עסק, סעיף 91(ב)(1) קובע מס על רווח הון ריאלי בשיעור שלא יעלה על 25 אחוז. [7] הוראת הביצוע של רשות המסים לנוהל סירוב הבנקים מנחה את פקידי השומה להזין את הרווח כך ש"המחשב יחשב מס בשיעור 25%" על הסכום, וזה מאשר ש-25 אחוז הוא השיעור שרשות המסים מחילה בפועל על רווחי קריפטו של יחידים. [3] בדיוק משפטי, 25 אחוז הוא תקרה: סעיף 91(ב)(1) ממסה את הרווח לפי המס השולי של היחיד, כשהרווח נחשב לשלב הגבוה ביותר בהכנסתו, ובשיעור שלא יעלה על 25 אחוז. אצל רוב היחידים התוצאה היא 25 אחוז, כי הכנסה שאינה מיגיעה אישית מתחילה במדרגות 2026 ב-31 אחוז; יחיד שמלאו לו 60 נהנה מהמדרגות הנמוכות (10, 14 ו-20 אחוז ב-2026) על כל סוג הכנסה, ולכן אצלו השיעור יכול להיות נמוך יותר. בדקו עם רואה חשבון אם זה רלוונטי לכם. [7][21]

שיעור של 30 אחוז בסעיף 91(ב)(2) חל על רווח הון ריאלי במכירת נייר ערך בחבר בני אדם כשהמוכר הוא "בעל מניות מהותי", כלומר מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, ב-10 אחוז לפחות מאמצעי שליטה כלשהו. [7] למטבע שמוחזק ישירות השיעור הזה בדרך כלל לא רלוונטי: מטבע אינו נייר ערך בחברה. האם (token) שמייצג זכות בחברה יכול להפעיל אותו - זו אחת השאלות הפתוחות למטה.

אם הפעילות היא עסק, הרווח הוא הכנסה פירותית שממוסה בשיעורי המס השולי של היחיד לפי סעיף 121, שמגיעים ל-47 אחוז במדרגה העליונה ב-2026, או בשיעור מס חברות של 23 אחוז לפי סעיף 126 אם חברה מחזיקה במטבעות. על הכנסה מעסק ייתכן שיחולו גם דמי ביטוח לאומי. [1][21][27]

מעל כל אחד מהשיעורים האלה יושב מס יסף, המס על הכנסות גבוהות שבסעיף 121ב לפקודה. הכללים השתנו משנת המס 2025, ולכן הפרטים חשובים:

  • סעיף 121ב(א): יחיד שהכנסתו החייבת בשנת המס עולה על התקרה משלם 3 אחוז נוספים על החלק שמעל התקרה. הכנסה חייבת לעניין זה כוללת הכנסה מכל המקורות, כולל רווחי הון (למעט הסכום האינפלציוני), ריבית ודיבידנדים. [6][7]
  • סעיף 121ב(א1), שנוסף בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024, שהתקבל ב-26 בדצמבר 2024: יחיד שהכנסתו החייבת ממקורות הוניים עולה על אותה תקרה משלם 2 אחוז נוספים על החלק ההוני שמעל התקרה. זה חל על הכנסה שהופקה או התקבלה מ-1 בינואר 2025. הכנסה ממקורות הוניים היא הכנסה חייבת שאינה מעסק, מעבודה או ממשלח יד, למשל דיבידנדים, ריבית, דמי שכירות שאינם עסק ורווחי הון. [6][20]
  • התקרה: הוראת ביצוע 5/2025 של רשות המסים מציינת תקרה של 721,560 ש"ח לשנת 2024 ומשתמשת באותו סכום ל-2025. אותו חוק הקפיא את העדכון השנתי של הסכומים לשנים 2025 עד 2027, והוראת הביצוע אומרת שההקפאה חלה גם על תקרת מס היסף. בהתאם, סיכום של מומחים לשנת 2026 מציין 721,560 ש"ח כתקרה לשנת המס 2026. [6][21] לא מצאנו פרסום נפרד של רשות המסים שמציין סכום ל-2026; המספר הוא הסכום המאומת ל-2024 שנגרר קדימה בזכות ההקפאה בחוק.

בסיכום: רווח קריפטו הוני של יחיד ממוסה בשיעור של עד 25 אחוז (25 אחוז ברוב המקרים), החלק של סך ההכנסה שמעל התקרה נושא 3 אחוז נוספים, ועוד 2 אחוז נוספים אם ההכנסה ממקורות הוניים לבדה עולה על התקרה. בשכבה העליונה זה 30 אחוז אפקטיבי, ולכן מומחים מתארים את מס היסף על הכנסה הונית כ"5 אחוז". הוראת הביצוע כוללת דוגמאות מספריות; אחת מהן מראה יחיד עם שכר של 400,000 ש"ח, דיבידנדים של 500,000 ש"ח וריבית של 600,000 ש"ח שמשלם 3 אחוז על 778,440 ש"ח ו-2 אחוז על 378,440 ש"ח. [6] סעיף 121ב(ב) קובע שהמקדמה תוך 30 יום לפי סעיף 91(ד) אינה כוללת את מס היסף, שמתחשבן בדוח השנתי. [6]

אירועי מס, כולל החלפה בין מטבעות

בדיני רווח הון בישראל הוא "מכירה". סעיף 88 מגדיר מכירה בצורה רחבה: היא כוללת חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, מתנה ופדיון, בין שאר הפעולות, ולא רק מכירה תמורת כסף. [7] ביישום על קריפטו, האירועים הבאים נחשבים בדרך כלל למכירה:

  • מכירת מטבע תמורת שקלים, דולרים או כל מטבע פיאט אחר. [1]
  • תשלום במטבע עבור מוצרים או שירותים. החוזר רואה בזה עסקת חליפין (ברטר): ברגע התשלום הקונה מוכר את המטבע וקונה את המוצר או השירות, והתמורה היא השווי ההוגן בשקלים של המטבע, או המחיר המחירוני של המוצר אם יש כזה. [1]
  • החלפת מטבע אחד במטבע אחר, כולל כניסה ל (מטבע יציב שצמוד למטבע פיאט) או יציאה ממנו. החוזר מונה המרה לאמצעי אלקטרוני מבוזר אחר בין השימושים במטבע ומחיל את לוגיקת החליפין על כל עסקה שבה התמורה משולמת בקריפטו; סעיף 88 כולל במפורש חליפין בתוך "מכירה". מדריכים של רואי חשבון ישראלים מתייחסים באופן עקבי להחלפת BTC ב-ETH או להמרת USDT למטבע אחר כמימוש של הנכס הראשון ואחריו רכישה של השני. [1][7][23][24] שימו לב שרשות המסים לא פרסמה החלטה נפרדת שמשתמשת במילה "swap"; המסקנה נובעת מההגדרה בחוק ומכללי החליפין בחוזר.
  • קבלת מטבע כתשלום עבור מוצרים או שירותים שסיפקתם. המוכר רושם הכנסה פירותית לפי השווי בשקלים, והשווי הזה הופך לעלות של המטבע שהתקבל. [1]

אירועים שבדרך כלל אינם מכירה: קניית מטבע בשקלים, והעברת מטבעות בין ארנקים (wallets) או חשבונות ב (בורסת קריפטו) שבבעלותכם, מאחר שהבעלות לא משתנה. אין פרסום של רשות המסים שאומר זאת במפורש לגבי קריפטו; זה נובע מהגדרת המכירה, והנטל לתעד ששני הארנקים שלכם מוטל עליכם. מתנות נכנסות להגדרת מכירה ויש להן כללים משלהן בסעיף 97; אל תניחו שמתנה פטורה ממס בלי רואה חשבון. [7]

החזקת מטבע בזמן שמחירו עולה אינה יוצרת מס. ישראל ממסה רק רווחים שמומשו. אותו דבר נכון להפסדים: הפסד "על הנייר" אינו ניתן לניכוי עד שהוא מתממש. [7][23]

עלות וחישוב הרווח

החשבון נקבע לפי ההגדרות בסעיף 88. "המחיר המקורי" של נכס שנקנה הוא הסכום שהנישום הוציא לרכישתו. "התמורה" היא המחיר שהיה צפוי במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, ובפועל - מחיר המכירה הממשי בעסקה בין צדדים לא קשורים. "רווח הון" הוא הסכום שבו עולה התמורה על יתרת המחיר המקורי. "רווח הון ריאלי" הוא רווח ההון בניכוי "הסכום האינפלציוני", שהוא החלק של הרווח שמשקף את עליית מדד המחירים לצרכן בין הרכישה למכירה. [7] לקריפטו זה אומר שה (cost basis) היא מה ששילמתם בשקלים כולל עמלות רכישה, התמורה היא מה שקיבלתם בשקלים, ורק הרווח הריאלי ממוסה ב-25 אחוז. בעסקת חליפין החוזר דורש שהתמורה תיקבע לפי השווי ההוגן בשקלים של המטבע במועד העסקה. [1]

איזו מנה מכרתם? אם קניתם מטבע כמה פעמים במחירים שונים ומכרתם רק חלק מההחזקה, אתם צריכים שיטה שתקבע אילו יחידות נמכרו. רשות המסים לא פרסמה כלל מחייב לקריפטו. הוראת ביצוע 06/2024 מנחה את פקידי השומה "לבדוק את השיטה שבה השתמש הנישום בחישוב ההכנסה החייבת (FIFO/LIFO, ממוצע משוקלל ואחרות)", וזה מראה שרשות המסים מצפה לשיטה עקבית ומתועדת, ולא לשיטה אחת מוכתבת. [3] מדריכים של מומחים מתארים את (first in, first out - הראשון שנקנה הוא הראשון שנמכר) כשיטה שרשות המסים מקבלת וכנפוצה ביותר. [23] אם אתם מתכננים להשתמש בזיהוי ספציפי או בממוצע משוקלל, סכמו זאת עם רואה החשבון לפני הדיווח ויישמו באופן עקבי.

דוגמה מספרית עם מספרים היפותטיים

כל המספרים למטה מומצאים לצורך ההדגמה. הם אינם מחירים אמיתיים, והתיאום האינפלציוני מפושט.

דנה קונה מטבע A בשתי מנות בבורסה ישראלית: ב-10 במרץ היא משלמת 20,000 ש"ח עבור 2 יחידות (10,000 ש"ח ליחידה) ועוד עמלה של 100 ש"ח; ב-20 ביוני היא משלמת 15,000 ש"ח עבור יחידה אחת ועוד עמלה של 75 ש"ח. העלות שלה היא 20,100 ש"ח למנה 1 ו-15,075 ש"ח למנה 2. ב-5 בנובמבר היא מוכרת 2.5 יחידות תמורת 50,000 ש"ח ומשלמת עמלת מכירה של 250 ש"ח, כך שהתמורה נטו היא 49,750 ש"ח.

לפי FIFO היא מוכרת את כל 2 היחידות של מנה 1 ו-0.5 יחידה ממנה 2. עלות היחידות שנמכרו היא 20,100 + (0.5 x 15,075) = 27,637.5 ש"ח. רווח ההון הנומינלי שלה הוא 49,750 - 27,637.5 = 22,112.5 ש"ח. נניח שהמדד עלה ב-2 אחוז בין הרכישה למכירה; הסכום האינפלציוני הוא בקירוב 2 אחוז מהעלות, כ-553 ש"ח, והוא פטור. הרווח הריאלי הוא כ-21,560 ש"ח, והמס בשיעור 25 אחוז הוא כ-5,390 ש"ח. לדנה נותרה 0.5 יחידה ממנה 2 בעלות של 7,537.5 ש"ח.

עכשיו נניח שב-5 בנובמבר, במקום למכור תמורת שקלים, דנה החליפה את 2.5 היחידות במטבע B ששוויו באותו רגע 50,000 ש"ח. תוצאת המס זהה: ההחלפה היא מכירה של מטבע A בתמורה של 50,000 ש"ח, ומטבע B מתחיל עם עלות של 50,000 ש"ח. אם מטבע B יירד מאוחר יותר והיא תמכור אותו ב-40,000 ש"ח, היא תממש הפסד הון של 10,000 ש"ח באותה שנה מאוחרת. [1][7]

שתי נקודות מעשיות נובעות מכאן. ראשית, כל אירוע צריך שווי בשקלים באותו תאריך ושעה, כולל אירועים שנקובים בדולרים או במטבע אחר, ולכן אתם צריכים מקור שער מתועד. שנית, מס היסף מחושב בנפרד בדוח השנתי מסך ההכנסה ואינו חלק מחישוב ה-25 אחוז. [6]

דיווח, טפסים ומועדים

יש שתי חובות דיווח נפרדות, והשנייה מפתיעה הרבה אנשים.

הדוח השנתי. סעיף 131 מונה את מי שחייב להגיש דוח, החל ביחיד תושב ישראל שהיה בן 18 ומעלה בתחילת שנת המס; תקנות פוטרות שכירים רבים מהגשה, ולפי תיאור המומחים הפטור בנוי סביב הכנסה שמוסתה במלואה במקור (לא בדקנו את התקנות עצמן; לא אומת ממקור ראשוני). רווחי קריפטו אינם ממוסים במקור, ולכן מי שביצע מכירת קריפטו במהלך השנה צריך בדרך כלל להגיש דוח. הדוח ליחידים הוא טופס 1301, ורווחי הון שלא נוכה מהם מס במקור מדווחים בנספח רווח הון, טופס 1399. עמוד השירות של רשות המסים מתאר את טופס 1399 כהודעה על מכירת נכס לפי סעיף 91, שמוגשת תוך 30 יום מהמכירה, גם במקרה של הפסד. [7][23][24][33][36] סעיף 132(א) קובע את מועד ההגשה הסטטוטורי ל-30 באפריל של השנה העוקבת. רשות המסים מכריזה בקביעות על אורכות, במיוחד להגשה מקוונת, ולכן בדקו את הודעת רשות המסים לשנה הספציפית; מדריכים של מומחים מציינים בדרך כלל את סוף מאי למגישים מקוונים. [7][23] הדוח לשנת המס 2025 מוגש במהלך 2026.

דיווח תוך 30 יום ומקדמה. סעיף 91(ד)(1) קובע שבמכירת נכס המוכר חייב להגיש לפקיד השומה דוח תוך 30 יום מיום המכירה, בטופס שקבע המנהל, ולשלם מקדמה בגובה המס על הרווח לפי סעיף 91. מאז שתיקון 147 נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2006, הדוח נדרש בכל מכירה, כולל מכירה בהפסד; המקדמה נדרשת רק אם יש רווח. החובה לא חלה על ניירות ערך סחירים שנוכה מהם מס במקור, ולכן רוב המשקיעים במניות ישראליות לא פוגשים אותה. קריפטו אינו נייר ערך סחיר ולא מנוכה ממנו מס, ולכן כל מכירה, החלפה או תשלום בקריפטו מפעילים פורמלית דיווח תוך 30 יום, בפועל בטופס 1399. אם לא הוגש דוח, פקיד השומה רשאי לדרוש אותו תוך 7 ימים ורשאי לקבוע את העלות, התמורה והמקדמה. [7][22][24] מדריכים של מומחים מודים שמשקיעים רבים מדווחים רק פעם בשנה בדוח השנתי ומזהירים שזה לא עומד בכלל 30 הימים; על מס שמשולם באיחור נצברים ריבית והפרשי הצמדה. [23][4] שאלו את רואה החשבון איך לטפל במסחר תכוף; גישה מקובלת אחת היא דוח ומקדמה מרוכזים זמן קצר אחרי כל חודש או רבעון, אבל זה עניין של נוהג והסכמה עם משרד השומה, לא כלל מפורסם.

טופס 909. הטופס, שכותרתו "דיווח על פעילות במטבעות וירטואליים לשנת המס", אינו דוח קריפטו כללי. הוא שייך לנוהל סירוב הבנקים שמתואר בפרק הבנקים למטה, ומוגש עם הדוח השנתי על ידי נישום שרוצה לשלם את המס מחשבון זר מכיוון שבנק ישראלי סירב לקבל את הכספים. הוא מבקש את סוג המטבע, התמורה, העלות, ההכנסה החייבת והמס, שמות הבורסות ונותני השירותים שבהם השתמשתם, הכתובות הציבוריות של הארנקים, מקור הכספים שמימנו את הרכישות, ונייר עבודה שעוקב אחר תנועת המטבעות לאורך תקופת ההחזקה. [3][4]

פעילות עסקית. אם הפעילות שלכם היא עסק, אתם עצמאים לצורכי מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, עם חובות ניהול ספרים ומקדמות תקופתיות שחורגות מהעמוד הזה. [1]

Staking ותגמולים

זה התחום עם הכי פחות הנחיות רשמיות. חוזר 05/2018 מתייחס לכרייה ואומר שמטבעות שנכרו הם הכנסה מעסק. הוא לא אומר דבר על תגמולי (נעילת מטבעות כדי לאבטח רשת ולקבל תגמול), על (חלוקת מטבעות ללא תמורה), על ריבית מהלוואות, על אספקת נזילות או על הכנסות אחרות, ולא מצאנו חוזר, נייר עמדה או החלטת מיסוי מפורסמת מאוחרים יותר של רשות המסים שעושים זאת, נכון לזמן הכתיבה. [1]

מדריכים של רואי חשבון ישראלים מחילים בדרך כלל את לוגיקת הכרייה: התגמולים הם הכנסה פירותית במועד קבלתם, לפי שוויים בשקלים באותו יום, והשווי הזה הופך לעלות של מטבעות התגמול לצורך רווח הון עתידי. [23] פרשנות חלופית, שלפיה התגמולים הם צבירה הונית עם עלות אפס שממוסה רק במכירה, נטענה אך אין לה תמיכה רשמית. אופי ההכנסה חשוב גם למס היסף: הכנסה מעסק או מיגיעה אישית נספרת לשכבת ה-3 אחוז אבל לא לשכבת ה-2 אחוז על מקורות הוניים, בעוד רווחי הון והכנסות אחרות שאינן מעסק ואינן מיגיעה אישית נספרים לשתיהן. כלומר, אם התגמולים יסווגו כהכנסה מעסק הם יישארו מחוץ לשכבת ה-2 אחוז, ואם יסווגו כהכנסה הונית או פסיבית אחרת - ייתכן שלא. [6] מאחר שדבר מזה לא הוסדר, תעדו כל תגמול (תאריך, כמות, שווי בשקלים, פרוטוקול או פלטפורמה) ותנו לרואה חשבון להחליט על הטיפול לפני הדיווח. גם הבנקים מבקשים את מקור המטבעות שהושגו בכרייה או בהשתתפות בהנפקה, ולכן אותו תיעוד משרת פעמיים. [14]

הפסדים

הפסד הון בקריפטו מוכר כשהוא מתממש, כלומר כשהמטבע נמכר, מוחלף או משולם בפחות מעלותו. סעיף 92(א)(1) קובע שהפסד הון יקוזז תחילה כנגד רווחי הון ריאליים של אותה שנה, ושכל שקל הפסד שנותר יקוזז כנגד 3.5 שקלים של סכום אינפלציוני חייב. הפסדים ניתנים לקיזוז כנגד רווחי הון מכל נכס, ולכן הפסד קריפטו יכול לקזז רווח ממניות, וההפך; כלל סדר אחד שכדאי להכיר הוא שהפסד ממכירת נכס מחוץ לישראל מקוזז תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל (סעיף 92(א)(3)), ולשאלה היכן נמצא נכס קריפטו לעניין זה אין תשובה רשמית. סעיף 92(ב) מאפשר להעביר הפסד שלא נוצל באותה שנה לשנים הבאות, בזו אחר זו, ולקזזו כנגד רווחי הון בלבד, ובלבד שהוגש דוח לפי סעיפים 131 ו-132 לשנה שבה נוצר ההפסד. [7][23]

מה הפסדים לא יכולים לעשות: אי אפשר לקזז אותם כנגד שכר או הכנסה מעסק, וירידת מחיר שלא מומשה אינה הפסד. כדי לנצל הפסד צריך לדווח עליו; הדיווח תוך 30 יום חל גם על מכירות בהפסד, ומומחים מדגישים שהפסד לא מתועד או לא מדווח נמצא בסיכון שלא יוכר. [7][22][23] האם מטבעות שאבדו בפריצה, בקריסת בורסה או באובדן מפתחות הם הפסד הון מותר בניכוי, ובאיזו שנה - לכך אין תשובה מפורסמת של רשות המסים; ראו השאלות הפתוחות למטה.

העברת התמורה לבנקים בישראל ותיעוד מקור הכספים

במשך שנים צוואר הבקבוק המעשי בישראל לא היה המס אלא הבנק: כספים ממכירות קריפטו סורבו, ולפעמים אפילו תשלום המס עצמו לא היה אפשרי. שלוש התפתחויות מעצבות את המצב נכון לזמן הכתיבה.

הוראה 411 של בנק ישראל. הפיקוח על הבנקים תיקן את הוראת ניהול בנקאי תקין 411 בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור והוסיף את סעיף 87א על שירותי תשלום אגב פעילות לקוחות במטבע וירטואלי (טיוטה מ-10 במרץ 2022; חוזר סופי C-06-2706 מ-9 במאי 2022, שנכנס לתוקף תוך שישה חודשים מפרסומו). לפיו, בנק חייב לבצע הערכת סיכון ייעודית להעברות במטבע וירטואלי, לקבוע מדיניות ונהלים, ואינו רשאי לסרב להעברה רק מפני שהיא קשורה לקריפטו כשנותן שירותי המטבע הווירטואלי המעורב מחזיק ברישיון ישראלי מרשות שוק ההון. הבנק צריך לקבוע את "נתיבי המטבע הווירטואלי" שהוא יקבל, ולברר את מקור הכספים ששימשו לקניית המטבעות ואת הנתיב שעברו הכספים מהרכישה ועד ההפקדה; נוסח 2022 דורש הסבר מהלקוח מרגע שהפעילות עוברת 100,000 ש"ח מצטברים בשנה, ובמידת הצורך אסמכתאות בכתב, כמו אישור מנותן השירות או ממומחה חיצוני. מצופה טיפול מחמיר יותר בפעילות שכללה המרה בין סוגי מטבעות, שימוש ב-mixers (שירותי ערבול), העברות בין כמה נותני שירות בלי הסבר סביר או מטבעות עם רמת אנונימיות גבוהה, והבנקים צריכים לקבוע מדיניות נפרדת לפעילות P2P. הבנקים חייבים לפרסם את עיקרי מדיניותם ולהודיע עליה ללקוח מיד אחרי ההעברה הראשונה שלו לנותן שירות קריפטו, ואם אפשר עוד לפניה. [12][37] בית המשפט העליון, בהחלטה מינואר 2023 בעניין ערב נגד בנק שסירב לקבל הפקדה, התייחס לערעור הבנק כתיאורטי מאחר שהוראה 411 מסדירה כעת את הנושא והבנקים כבר אינם יכולים לסרב באופן גורף לכספי קריפטו. [15] ב-7 באוקטובר 2026 פרסם הפיקוח על הבנקים תיקון סופי להוראה (חוזר נלווה 2862), בתוקף מ-1 במאי 2027. דוח קביעת האסדרה קובע שבנק אינו רשאי לסרב באופן גורף לתת שירותי תשלום רק משום שמקור הכספים קשור במטבעות וירטואליים, ועליו לבחון כל עסקה לגופה לפי הלקוח, מורכבות העסקה, המטבע ונותן השירות; התיקון מבטל את סף ה-100,000 ש"ח בשנה לבירור מקור הכספים ונתיב המטבע לטובת בדיקות לפי רמת הסיכון, קובע גורמים מגבירי ומפחיתי סיכון ומחזק את חובות הגילוי ללקוחות. עד 1 במאי 2027 חל עדיין נוסח 2022. [38] דיווח חדשותי מוסיף, מפי מנכ"ל בורסה ישראלית ולא מפי הרגולטור, שהנוסח החדש מתייחס גם ל-stablecoins ומכיר ברישיון ישראלי כגורם מפחית סיכון; את שתי הנקודות האלה לא אימתנו בטקסט של הרגולטור. [13]

מה הבנקים מבקשים בפועל. המדיניות המפורסמת של בנק הפועלים היא תבנית שימושית למה שצפוי, בהסתייגות שכל בנק קובע מדיניות משלו ומעדכן אותה מעת לעת. כספים מתקבלים רק מחשבון של הלקוח עצמו אצל נותן שירותי מטבע וירטואלי בעל רישיון ישראלי או אצל גוף פיננסי מפוקח שמקובל על הבנק (הנספח של הבנק ציין את Bits of Gold, "B2C" (כך בנספח), אלטשולר שחם הורייזן, Kraken וגופים ברישיון NYDFS, נכון לזמן הכתיבה). הלקוח עשוי להתבקש למלא שאלון ייעודי על אופי הפעילות והיקפה, על (source of funds) ועל המטבעות המעורבים. מסמכי "הנתיב" של הכסף והמטבעות כוללים: הוכחה שהרכישה מומנה מחשבון בנק על שם הלקוח, דפי חשבון מנותן השירות שמראים רכישות, המרות ומכירות, ראיות לדיווח מס במדינות התושבות של הלקוח, ובמקרים מסוימים דוח של מומחה חיצוני שמכסה את מקור הכספים, סוגי המטבעות, תנועות הארנקים, מחירי הקנייה והמכירה ודיווח המס. הבנק מצהיר שלא יקבל כספים שנתיבם לא ברור, למשל מטבעות מוגברי פרטיות או שימוש ב-mixers, או כשהתבנית מראה עסקאות רבות עם צדדים לא מפוקחים, עסקאות במזומן, קפיצות חריגות בין ארנקים או אי התאמה בין תאריכי העסקאות לשערי החליפין. מטבעות שהושגו בכרייה או בהשתתפות בהנפקה דורשים ראיות לאופן שבו מומנה הפעילות. [14]

נוהל רשות המסים כשהבנק עדיין מסרב. ב-31 בדצמבר 2023 פרסמה רשות המסים, יחד עם בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון, נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר, ואחריו, ב-3 באפריל 2024, את הוראת ביצוע 06/2024 ואת טופס 909. הנוהל חל רק על מס בגין פעילות קריפטו ורק כשהנישום מוכיח שלפחות בנק מסחרי ישראלי אחד סירב לקבל את הכספים, לרבות סירוב לפתוח חשבון. הנישום מגיש טופס 909 עם הדוח השנתי, פקיד השומה קובע את החבות בהסכם שומה או מקבל את השומה העצמית, המס משולם בשקלים בלבד מחשבון זר על שם הנישום (או מחשבון בבורסת קריפטו, בברוקר או אצל נותן שירות פיננסי אחר שניתן לקשר לנישום) לחשבון רשות המסים בבנק ישראל, והחטיבה המקצועית, חטיבת החקירות וחטיבת הגבייה של רשות המסים מבצעות כל אחת בדיקות, כולל סריקה מול רשימות סנקציות ובחינה של מקור הכספים ונתיב המטבע. הנישום חייב להסכים שמס ששולם במסגרת הנוהל לא יוחזר לעולם, גם אם יתגלו מאוחר יותר הפסדים, ניכויים או זיכויים, מוותר על סודיות כלפי הרשות לאיסור הלבנת הון, המשטרה ובנק ישראל, ומאשר שהנוהל אינו מעניק חסינות פלילית. [2][3][4][18][19] הנוהל אושר לשישה חודשים מ-1 בינואר 2024 והוארך שוב ושוב: עד 31 בדצמבר 2024 בהודעת רשות המסים מ-1 ביולי 2024, מאוחר יותר עד 31 באוגוסט 2026, ולפי דיווח של מומחים מ-31 באוגוסט 2026, עד 31 בדצמבר 2027. לא הצלחנו לפתוח את הודעות רשות המסים עצמן מכיוון ש-gov.il חסם גישה אוטומטית; אשרו את התוקף הנוכחי בעמוד השירות של טופס 909 באתר רשות המסים לפני שאתם מסתמכים עליו. [5][15][16][17]

בנפרד, רשות המסים פרסמה ב-25 באוגוסט 2025 נוהל גילוי מרצון מעודכן, כהוראת שעה בתוקף עד 31 באוגוסט 2026, עם מסלול רגיל ומסלול "ירוק" של הגשת דוחות מתוקנים או דוחות ראשונים. הוא אינו ייעודי לקריפטו, ומעמדו אחרי 31 באוגוסט 2026 לא אומת. אם יש לכם הכנסות קריפטו מהעבר שלא דווחו, זו שאלה לעורך דין מיסים, לא לעמוד אינטרנט. [31]

ניהול רשומות ותיעוד

הנחיות הביקורת בחוזר מסבירות למה התיעוד חשוב: ביקורות עוקבות אחר מסמכים שמראים את זרימת הכסף ואת החזקת הנכס, ומסחר בקריפטו עלול לקטוע את שרשרת הביקורת. לכן פקידי השומה מונחים לדרוש מסמכים שמוכיחים שעסקה התבצעה ומה היקפה, כמו מכתב הסבר מהמוכר שמתאר איך נקנו ונמכרו המטבעות, חשבונות הבנק שדרכם עברו הכספים, דפי בנק של הרכישה והמכירה, וצילומי מסך שמראים את הרכישה, המכירה ותקופת ההחזקה. [1] טופס 909 מוסיף את שמות הבורסות ונותני השירותים, הכתובות הציבוריות של ה (wallets) שבהם השתמשתם, ראיות לכל מקור כספים ונייר עבודה שעוקב אחר המטבעות לאורך תקופת ההחזקה, והבנקים מבקשים בעיקרו של דבר את אותה חבילה. [4][14]

מינימום מעשי לכל עסקה: תאריך ושעה, סוג (קנייה, מכירה, החלפה, תשלום, תגמול, העברה בין ארנקים שלכם), מטבע וכמות, נכס נגדי וכמות, השווי בשקלים ומקור השער, עמלות, הפלטפורמה או הארנק, מזהה העסקה (TxID), והמנה או העלות שהתאמתם מולה. ייצאו היסטוריות CSV מכל בורסה באופן קבוע, מכיוון שחלק מהפלטפורמות מגבילות עד כמה אחורה אפשר לייצא, ושמרו דפי בנק והתכתבויות (אימות זהות). [23] שמרו את הרשומות כל עוד אתם מחזיקים בנכס ועוד השנים שבהן המכירה עדיין יכולה להישום; שאלו את רואה החשבון מה תקופת השמירה שחלה עליכם.

מדריך 9 באתר עובר צעד אחר צעד על הקמת מערכת תיעוד וכולל תבנית CSV להתחלה: מדריך 9: רשומות מס.

הורדת תבנית ה-CSV

מה לא ברור או שנוי במחלוקת

לנקודות הבאות אין תשובה רשמית של רשות המסים, או שהמקורות חלוקים, נכון לזמן הכתיבה. כל אחת מהן שייכת לרשימה שלכם לרואה החשבון.

  1. Staking, airdrops, הלוואות והכנסות DeFi. אין חוזר או פסק דין שמתייחס אליהם; מומחים מרחיבים את כלל הכרייה (הכנסה פירותית בקבלה) בדרך של אנלוגיה. [1][23]
  2. שיטת חישוב העלות. רשות המסים מצפה לשיטה עקבית ובודקת אותה, אבל לא הכתיבה FIFO, זיהוי ספציפי או ממוצע. [3][23]
  3. הדיווח תוך 30 יום. החוק ברור, אבל הנוהג בקרב משקיעים שונה, ואין הקלה מפורסמת של רשות המסים לסוחרים תכופים. [7][22][23]
  4. עסק מול הון. רשות המסים לא פרסמה קריטריונים ייעודיים לקריפטו; הסיווג נשען על מבחני הפסיקה הכלליים ונקבע לפי העובדות. [1][23]
  5. שיעור ה-30 אחוז לטוקנים שמייצגים זכויות בחברה, והטיפול בטוקנים שהם ניירות ערך, שהצעת החוק תחריג מ"נכס דיגיטלי". [7][8]
  6. הפסדים מפריצות, בורסות שפשטו רגל, מפתחות שאבדו, rug pulls (הונאות נטישה) ו-forks (פיצולי רשת): האם ומתי הם הפסדי הון מותרים בניכוי. לא נמצאה הנחיה של רשות המסים.
  7. תושבות ומקור. הצעת החוק מינואר 2026 מציעה שרווח ייחשב כמקור ישראלי אם המוכר היה תושב במועד הרכישה, ויועצים מבקרים זאת כעיוות לעולים חדשים ולתושבים חוזרים; עד שתיחקק, חלים הכללים הכלליים. [8][25][27]
  8. תקרת מס היסף ל-2026 היא סכום 2024 שנגרר בהקפאה בחוק; טבלה ייעודית של רשות המסים ל-2026 לא נמצאה. [6][21]
  9. תוקף נוהל טופס 909 מעבר לתאריכים שדווחו על ידי מומחים, ואיך כל בנק ייישם את הוראה 411 המתוקנת החל מ-1 במאי 2027. [16][38]
  10. חילופי מידע. מבקר המדינה דיווח בנובמבר 2024 שרק כ-500 דיווחי קריפטו הוגשו לרשות המסים בשנים 2018 עד 2022, ושישראל עדיין לא התחייבה למסגרת הדיווח של ה-OECD לנכסי קריפטו לקראת חילופי המידע הצפויים ב-2027. עוצמת האכיפה עשויה להשתנות. [29]
  11. הצעות החוק התלויות ועומדות: הצעת חוק הנכס הדיגיטלי מינואר 2026, וטיוטת הצעת חוק של משרד האוצר בעניין stablecoins שפורסמה להערות הציבור ביוני 2026. שתיהן תלויות ועומדות ועשויות להשתנות. [8][30][31]

רשימת פעולות מעשית

  1. החליטו עם אם הפעילות שלכם הונית או עסקית, וכתבו את הנימוקים. [1]
  2. תעדו כל קנייה, מכירה, החלפה, תשלום ותגמול עם שווי בשקלים במועד האירוע, ובחרו שיטת עלות אחת והיצמדו אליה. [3][7]
  3. אחרי כל מכירה, החלפה או תשלום, שאלו אם נדרשים דיווח ומקדמה תוך 30 יום, וסכמו שגרה עם רואה החשבון. [7][22]
  4. הגישו את הדוח השנתי (טופס 1301) עם נספח רווח הון (טופס 1399) עד המועד שהוכרז לאותה שנה; בדקו אם אתם חייבים להגיש גם אם אתם שכירים. [7][23][33]
  5. בדקו את סך ההכנסה שלכם מול תקרת מס היסף, וזכרו את שכבת ה-2 אחוז הנוספת על הכנסה ממקורות הוניים מ-2025. [6]
  6. עקבו אחר הפסדים שמומשו והעבירו קדימה את מה שלא ניצלתם; הגישו דוח לשנת ההפסד כדי לשמור על הזכות לקיזוז בשנים הבאות. [7]
  7. לפני מכירה, דברו עם הבנק על מדיניות הקריפטו שלו ועל המסמכים שהוא דורש, והשתמשו בנותני שירות ברישיון ובחשבונות על שמכם. [14][37][38]
  8. אם בנק מסרב לקבל את הכספים, שאלו את רואה החשבון על נוהל טופס 909 ועל תוקפו הנוכחי. [3][5]
  9. ייצאו היסטוריות מהבורסות באופן קבוע ושמרו דפי בנק, התכתבויות KYC וצילומי מסך; השתמשו במדריך 9 ובתבנית ה-CSV. [1][4]
  10. עקבו אחר הצעת חוק הנכס הדיגיטלי; היא עשויה לשנות כללי מקור, הגדרות ודיווח. [8]

מקורות

  1. חוזר מס הכנסה מספר 05/2018 - מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: 'מטבעות וירטואלים'), dated 17 January 2018 - Israel Tax Authority (copy hosted by Alexander Shapira & Co.) - http://www.capitax.co.il/Attachments/5-2018-22022018.pdf
  2. נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר, 31 December 2023 - Israel Tax Authority (gov.il) - https://www.gov.il/BlobFolder/policy/itc-procedures-311223/he/IncomeTax_itc-procedures-311223.pdf
  3. הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 06/2024 - נוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר, 3 April 2024 - Israel Tax Authority (gov.il) - https://www.gov.il/BlobFolder/reports/pa030424-2/he/IncomeTax_inst-06-2024.pdf
  4. טופס 909 - דיווח על פעילות במטבעות וירטואלים לשנת המס - Israel Tax Authority (gov.il) - https://www.gov.il/BlobFolder/reports/pa030424-2/he/Service_Pages_Income_tax_itc-909.pdf
  5. דיווח על פעילות במטבעות וירטואליים ובקשה לתשלום המס המגיע במימוש המטבעות (טופס 909) - service page - Israel Tax Authority (gov.il) - https://www.gov.il/he/service/reporting-cryptocurrency-activity (page blocks automated access; open in a browser)
  6. הוראת ביצוע מס הכנסה 5/2025 - מס על הכנסות גבוהות עפ"י סעיף 121ב לפקודה (תיקון 276), 25 February 2025 - Israel Tax Authority (copy hosted by Alexander Shapira & Co.) - https://capitax.co.il/Attachments/25022025.pdf
  7. פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], sections 88, 89, 91, 92, 121ב, 131, 132 - consolidated text - Nevo - https://www.nevo.co.il/law_html/law01/255_001.htm
  8. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285) (נכס דיגיטלי), התשפ"ו-2026, הצעות חוק הממשלה 1925, 19 January 2026 - Government of Israel (copy hosted by Alexander Shapira & Co.) - https://www.capitax.co.il/Attachments/19012026-2.pdf
  9. מבזק מיוחד: בית-המשפט מכריע לראשונה כיצד יש לסווג את מטבע הביטקוין לצורכי מס (ע"מ 11503-05-16 קופל), 20 May 2019 - Alexander Shapira & Co. (secondary) - https://www.capitax.co.il/content/1/2086
  10. ביהמ"ש: ביטקוין הוא נכס ולא מטבע - הרווחים ממנו חייבים במס, 20 May 2019 - Calcalist (secondary) - https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3762519,00.html
  11. פסק דין תקדימי: הביטקוין הוא נכס ולא מטבע, 20 May 2019 - ynet (secondary) - https://www.ynet.co.il/economy/article/5512366
  12. חוזר הפיקוח על הבנקים - ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור (הוראת ניהול בנקאי תקין 411), סעיף 87א - שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי, draft of 10 March 2022 - Bank of Israel, Banking Supervision Department - https://www.boi.org.il/media/llmavu2x/עדכון-נבת-411.pdf
  13. הפיקוח על הבנקים פרסם את הנוסח הסופי של ההנחיות להפקדת כספי קריפטו (נב"ת 411, תחילה 1.5.2027), 9 October 2026 - ice.co.il (secondary) - https://www.ice.co.il/crypto/news/article/1132929
  14. מתן שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי של לקוחות - עיקרי מדיניות הבנק - Bank Hapoalim - https://www.bankhapoalim.co.il/sites/default/files/media/PDFS/עיקרי%20מדיניות%20הבנק%20-%20אגב%20פעילות%20במטבעות%20וירטואליים.pdf
  15. הארכה הנוספת של הנוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים (including the Arev Supreme Court decision and the 1 July 2024 extension) - Alexander Shapira & Co. (secondary) - https://www.capitax.co.il/content/2/3687
  16. הודעת רשות המסים - הארכת תוקף נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר עד 31.12.2027, 31 August 2026 - Efraty & Co. (secondary) - https://www.efraty.com/5751-2/
  17. נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש מטבעות וירטואלים עד 31.8.26 - Efraty & Co. (secondary) - https://www.efraty.com/?p=3471
  18. חוזר מסים 10.2024 - יישום ותפעול הוראת השעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר (הוראת ביצוע 06/2024), 8 April 2024 - Deloitte Israel (secondary) - https://www2.deloitte.com/content/dam/Deloitte/il/Documents/tax/tax_alerts/2024/10.2024.pdf
  19. מערך המיסים - מבזק מאי 2024 (רשות המיסים פרסמה הוראת ביצוע בנושא נוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר) - KPMG Israel (secondary) - https://kpmg.co.il/media/1ajponwg/tax_newsletter_may24.pdf
  20. הטלת מס יסף נוסף בשיעור של 2% על הכנסה ממקורות הוניים והקפאת עדכוני המס - Shibolet & Co. (secondary) - https://www.shibolet.com/?p=19183
  21. הטלת המס על יחיד - מדרגות המס ומס נוסף לשנת-המס 2026 - Alexander Shapira & Co. (secondary) - https://www.capitax.co.il/content/2/107
  22. כללי דיווח חדשים במכירת נכסים (סעיף 91(ד) לפקודה, תיקון 147) - Alexander Shapira & Co. (secondary) - https://www.capitax.co.il/content/2/476
  23. מיסוי קריפטו 2025: המדריך המלא לדיווח מס על ביטקוין ומטבעות דיגיטליים, 21 September 2025 - Amnon Ben Shushan CPA (secondary) - https://www.bshcpa.co.il/מיסוי-קריפטו/
  24. מס על הכנסה או רווח מפעילות מטבעות וירטואליים (קריפטו) - שיעור המס, חישוב ומידע נוסף - Protocol (secondary) - https://protocol.co.il/digital-currency-tax/
  25. Israel Tax Authority seeks to close cryptocurrency loopholes, 11 November 2024 - Globes (secondary) - https://en.globes.co.il/en/article-israel-tax-authority-to-close-cryptocurrency-loopholes-1001493671
  26. New Memorandum of Law Regulating the Crypto Sector in Israel, 25 November 2024 - Barnea Jaffa Lande (secondary) - https://barlaw.co.il/practice_areas/tax/taxation-of-cryptocurrencies/client_updates/new-memorandum-of-law-regulating-the-crypto-sector-in-israel/
  27. Proposed amendments to the Income Tax Ordinance regarding digital assets, 19 November 2024 - Herzog Fox & Neeman (secondary) - https://herzoglaw.co.il/en/?p=65186
  28. פסק דין בעניין שמואלי - צמצום עיקול על ביטקוין (רע"א 4193/21), 29 July 2021 - Alexander Shapira & Co. (secondary) - https://www.capitax.co.il/content/2/2346
  29. דוח מבקר המדינה על מיסוי מטבעות דיגיטליים: כ-500 דיווחים בלבד ב-2018-2022, 5 November 2024 - ice.co.il (secondary) - https://www.ice.co.il/crypto/news/article/1036751
  30. A New Draft Bill Seeks to Regulate the Stablecoin Market in Israel (draft published by the Ministry of Finance on 29 June 2026), 3 August 2026 - S. Horowitz & Co. (secondary) - https://s-horowitz.com/a-new-draft-bill-seeks-to-regulate-the-stablecoin-market-in-israel/
  31. החקיקה שבדרך (מס רכוש, מטבעות דיגיטליים ועוד) | פודקסט בנושא גילוי מרצון (נוהל גילוי מרצון 2025, הוראת ביצוע 10/2025), 20 January 2026 - Alexander Shapira & Co. (secondary) - https://www.capitax.co.il/content/2/3486
  32. רשות המסים: מטבע וירטואלי כמו הביטקוין הוא נכס ולא מטבע - יחוייב במס (coverage of circular 05/2018) - Protocol (secondary) - https://protocol.co.il/cryptocurrency-is-asset-not-currency/
  33. דיווח ותשלום - דוח מס שנתי 2025 ליחידים ובעלי עסקים שאינם חברה (טופס 1301) - Israel Tax Authority (gov.il) - https://www.gov.il/he/service/reporting-and-payment-2025-annual-tax-report-for-individuals (page blocks automated access; open in a browser)
  34. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 285) (נכס דיגיטלי), התשפ"ו-2026, הצעות חוק הממשלה 1925, 19 January 2026 - Knesset - https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_ls1_10932620.pdf
  35. חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, ספר החוקים 3511, 31 March 2026 - Knesset - https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235101.pdf
  36. הודעה על מכירת נכס על פי סעיף 91 לפקודת מס הכנסה (טופס 1399) - service page - Israel Tax Authority (gov.il) - https://www.gov.il/he/service/declaration-assets-sale-itc1399 (page blocks automated access; open in a browser)
  37. Circular C-06-2706, Management of AML/CFT Risks (Proper Conduct of Banking Business Directive 411, section 87A), 9 May 2022 - Bank of Israel, Banking Supervision Department - https://boi.org.il/media/4jhdio3k/h2706_en.pdf
  38. דוח קביעת אסדרה - הוראת ניהול בנקאי תקין 411 (תיקון בנושא שירותי תשלום אגב פעילות במטבע וירטואלי), published 7 October 2026, effective 1 May 2027 - Bank of Israel, Banking Supervision Department - https://www.boi.org.il/media/mndpivu5/202627.pdf